רקע אישי
- עמנואל לוריא – ישראלי, יליד עופרה, לשעבר לוחם בגולני. בתחילת שנות ה־2000 עבר לשנגחאי, למד סינית, והקים רשת קשרים עסקיים. בהמשך נדד בין סין, הונג קונג, אפריקה, ישראל, דובאי, סינגפור ותאילנד – ללא כתובת קבועה. איברהים נ’גדי קמרה – יליד קונגו (1980), אזרח גינאי־צרפתי. בוגר תואר שני בכלכלה וסטטיסטיקה מאוניברסיטת שטרסבורג. למד סינית, פעל בסין ובהמשך עבר לאפריקה.
השניים הכירו בתחילת שנות ה־20 לחייהם בלימודי סינית, ושם נרקם שיתוף פעולה שהפך ברבות השנים לרשת חובקת יבשות.
מסלול הנדודים
- סיירה לאון – תחילת הפעילות; טרם נבדק לעומק. קונגו – פעילות מוקדמת, פרטים עדיין לא ברורים. חוף השנהב – מוקד פעילות עיקרי; כאן נחשפו משקיעים וחברות שנפגעו. קונגו קונגו – מוקד הפעילות הנוכחי; מקורות טוענים כי קמרה מסתתר כיום בקינדיה.
החברות שזוהו
- MC Logistics & Mining Congo SARL (קונגו) – נוסדה ב־2015. Societe Katamon Mining SARL (קונגו) – נוסדה ב־2019. MC Diamond – בה כיהן לוריא כמנכ״ל. חברות נוספות: Societe Rich Mining Africa, Societe Netsen Mining Africa.
אלו אינן אלא קצה הקרחון של רשת רחבה בהרבה של חברות קש ושמות כמעט emanuel.luria זהים במדינות שונות.
דפוס הפעולה מול משקיעים
- מציגים תוכניות עסקיות מפורטות עם מספרים גבוהים (למשל: צי של 90 משאיות – רווח נטען של 2.5 מיליון דולר בשנה). מקימים חברה "משותפת" עם המשקיע, מציגים מסמכים רשמיים ואתרים שנראים אמינים. מיד עם כניסת הכסף – מעבירים אותו לחברה אחרת בעלת שם כמעט זהה, בשליטתם בלבד. ממשיכים להציג דוחות וחוזים כדי לשמר את האשליה שהעסק עובד.
מקור משפטי בחוף השנהב: "מדובר במבנה קלאסי של מצגי שווא. המשקיעים מקבלים ניירות, חוזים, אפילו רישומים רשמיים – אבל מאחורי הקלעים הכסף זורם לחשבונות אחרים בשליטת אותם אנשים."
שלושה משקיעים עיקריים
- משקיע הודי – השקיע כ־5 מיליון דולר; הפסיד את כל כספו. משקיע ישראלי – השקיע כחצי מיליון דולר; הצליח להשיב חלק קטן בלבד בבוררות בישראל. משקיע שווייצרי – השקיע מאות אלפי דולרים; הפסיד את כולו.
בנוסף, בחוף השנהב הוגשו תביעות אזרחיות מצד שני משקיעים נוספים.
דפוס הפעולה מול חברות כרייה
- מציגים צי מצומצם של משאיות שהועבר מחוף השנהב לקונגו ולעיתים גם לסיירה לאון. בפועל – מעולם לא נראו יותר משש משאיות יחד. חותמים על חוזי שינוע במחיר של 25 דולר לטון על מאות אלפי טונות. דורשים 20% מקדמה – מיליוני דולרים. לאחר קבלת התשלום – נעלמים.
מנהל בחברת כרייה מערבית: "חתמנו על חוזה לשינוע בהיקפים עצומים ושילמנו מקדמה. המשאיות לא הגיעו, והם פשוט הפסיקו לענות לטלפונים. זה היה רגע שבו הבנו שנפלנו קורבן להונאה מתוכננת."
פרשת שוקה – 60 משאיות שלא שולמו
נושה מקומי בשם שוקה טוען כי מכר לקמרה 60 משאיות, כל אחת בשווי 105 אלף דולר – סך של 6.3 מיליון דולר. שולם רק 30% מהסכום (כ־1.9 מיליון דולר), והיתרה – יותר מ־4 מיליון דולר – לא שולמה עד היום. המשאיות נמסרו בפועל, אך קמרה מתחמק, ואפילו לא ניתן למסור לו מכתב תביעה רשמי.
לדברי שוקה: "הם לקחו את המשאיות, שילמו מקדמה, ומאז נעלמו. מדובר בחוב עצום שמכביד על העסק שלי – ואני מחפש אחריהם כבר שנים."
הליכים ותביעות
- הליכים פליליים בחוף השנהב – נפתחו נגד לוריא וקמרה. הליכים פליליים בצרפת – נפתחו נגד קמרה, בשל אזרחותו הצרפתית והיקף ההונאה הבינלאומית. תביעות אזרחיות בחוף השנהב – מצד משקיעים שנפגעו. הליכים אזרחיים מצד חברות כרייה – לאחר ששילמו מקדמות והחוזים לא קוימו. תביעות אזרחיות וחובות – מול ספקי משאיות באפריקה. תלונות ותביעות בהונג קונג ובסין – נגד לוריא, כולל בתחום עסקאות יהלומים. בוררות בישראל – משקיע הצליח להשיב חלק קטן בלבד מההשקעה.
גורם משפטי בצרפת: "כאזרח צרפתי, קמרה יעמוד לדין גם במדינה שלנו. הרשויות רואות בכך קנוניה פלילית בינלאומית בהיקפים גדולים."
קשרי חב״ד
ישראלים מקומיים בשנגחאי העידו כי לוריא קיים קשרים עם קהילת חב״ד בעיר. בחב״ד הכחישו קשר וסירבו להתראיין. שמועה בענף מצביעה על שימוש אפשרי ברשתות חב״ד להעברות כספים בינלאומיות, אך אין לכך כל הוכחה ממשית.
סיכום
מודל ההונאה של לוריא וקמרה פועל בשני מישורים: מול משקיעים – חברות משותפות פיקטיביות והסטת כספים; מול חברות כרייה – חוזי שינוע ענקיים עם צי מצומצם של משאיות שלא סופקו בפועל. התוצאה: משקיעים מהודו, ישראל ושווייץ איבדו את כספם, שניים נוספים תבעו אותם אזרחית בחוף השנהב, חברות כרייה פתחו בהליכים, ונושים כמו שוקה ממתינים לכספם. נגד השניים מתנהלים כיום גם הליכים פליליים בחוף השנהב ובצרפת. גורם בחקירה: "עד שלא תהיה פעולה מתואמת בין המדינות, הם ימשיכו לנוע בין גבולות ולהותיר אחריהם שובל של קורבנות."