כך קרס חלום מכרה ה־Lindoro
ב־2018, אחרי שכבר הותירו אדמה חרוכה בחוף השנהב, הגיעו לקונגו שני אנשים שנראו כהבטחה גדולה: עמנואל לוריא, ישראלי יליד עפרה, איש עסקים מסתורי שחי שנים במזרח אסיה ומציג עצמו כמי שמחבר בין משקיעים להזדמנויות, ו איברהים נ’גדי קמרה, אזרח צרפתי־גינאי, מוסלמי אדוק עם תואר בכלכלה מסטראסבורג, שהצטייר כ"איש השטח" שיכול להזיז הרים – או לפחות משאיות קובלט. יעדם היה אחד: מכרה הקובלט Lindoro.
ההבטחה והחוב
על הנייר – מכרה ששווה מאות מיליוני דולרים. בפועל – בור של חובות. בעליו, נבה וקונדה, כבר שקועים ביותר מ־33 מיליון דולר חובות, רובם כספי מקדמות על סחורה שמעולם לא יצאה. עבור לוריא וקמרה זו לא הייתה בעיה, אלא הזדמנות. הם הציגו בפני משקיעים זרים "עסקת חיים": 90 מיליון דולר – 80 לרכישת המכרה ועוד 10 לציוד כבד.
המצגות והסיפור
הם ידעו למכור חלום. מצגות נוצצות, נתוני גיאולוגיה “מוכחים” שהועתקו ממסמכים ישנים של יזם גרמני בשם פישר, שנעלם אחרי שגייס מאות מיליוני דולרים. תמונות Efficient logistics in mining של משאיות חדשות, רשימות של מאות עובדים. אפילו המרחק הארוך לנמל – 180 קילומטרים – הוצג כיתרון בזכות "יכולותיו יוצאות הדופן" של קמרה בתחום הלוגיסטיקה.
החברה המשותפת והכסף שנעלם
כדי לבסס אמון, הוקמה חברה משותפת עם המשקיעים. קמרה מונה למנכ"ל, לוריא הופיע כמי שמביא קשרים וקונים. אבל בפועל, החברה שימשה כצינור בלבד: כל דולר שזרם אליה הופנה ל־ MC Logistics & Mining Congo Congo (שהקימו כבר ב־2014) או ל־ MLMC Limited שבהונג קונג – החברה של לוריא. בדיקה עצמאית של סוחר סחורות ותיק חשפה: “לא היה אפילו מו״מ אחד אמיתי עם קונה.”
חותמת האמינות המזויפת
למשקיעים הוצג גם כריסטוף טמבה קומסדונו, רואה חשבון מקומי. הוא אמור היה לשדר מקצועיות ושקיפות, אך בפועל משך מיליוני דולרים במזומן מהחשבון – פעמים רבות לצד קמרה. נגדו הוגשו תלונות ללשכת רואי החשבון בקונגו.
אשליה של חמש שנים
המשקיעים הוזמנו שוב ושוב לקונגו. הם ישבו עם לוריא וקמרה בארוחות ערב מפוארות, שמעו מהם סיפורים על המשפחות. במצגות הופיעו 500 עובדים; בשטח נראו בקושי עשרים. ציוד כבד הוצג בביקור – ונעלם שבועות לאחר מכן. כל דרישת שקיפות נענתה בתירוץ חדש: בעלי המכרה מעכבים, העובדים דורשים שכר, המשאיות מתעכבות.
קריסת האשליה
ב־2024 ממשלת קונגו הלאימה עשרות מכרות שלא עבדו או לא שילמו תמלוגים – וביניהם גם Lindoro. בעיתונות המקומית פורסמו רשימות המכרות, והמשקיעים הבינו שהנכס שלהם נעלם בן־לילה. אבל גם אז, לוריא וקמרה לא עצרו. הם המשיכו לטעון שהכול זמני, הציגו "משקיע סיני חדש", ודרשו כספים נוספים. מי שהתנגד – קיבל שיחות טלפון מאיימות, רמיזות לפגיעה פיזית ואיומים בהפללה במס הכנסה.
המחיר האנושי
- אחד המשקיעים, אב לשלושה, התאבד לאחר שאיבד את כל כספו. משקיע אחר איבד את נישואיו לאחר שהונו התרסק. שניים נוספים מנהלים עד היום קרבות משפטיים בקונגו, בצרפת ובמדינות נוספות.
“הם חיו על הזמן שלנו,” סיפר אחד מהם. “שנים שלמות עם סיפורים, ובסוף הכול היה ריק.”
נכסים מוקפאים והפסדים
לאחר ההלאמה, משרדי החברה נמצאו ריקים. עובדים נעלמו, ציוד לא נמצא. נותרו רק שמועות על נכסים חלוטים שהוקפאו בבתי המשפט – פרטים שטרם נחשפו. עד כה מתועדים הפסדים של לפחות 55 מיליון דולר, אך הערכות מדברות על קרוב ל־ 90 מיליון דולר שנעלמו בין חברות קש, חשבונות בנק בהונג קונג והעברות לקריפטו.
⚖ הבהרה משפטית
הכתבה מבוססת על מסמכים, עדויות וכתבי תביעה. ההליכים — אזרחיים ופליליים — מתנהלים בקונגו, בצרפת, בהונג קונג ובישראל. חלקם עוסקים בנכסים חלוטים. טרם ניתנו פסקי דין חלוטים, והם עשויים להימשך שנים.